^Rules for Spelling without Niqqud互联网档案馆的，存档日期2009-02-27.
来源编辑
Gonen, Einat; Dan, Barak. Gadish, Ronit , 编. Leshonenu La′am. Academy Decisions: Grammar. Jerusalem: The Academy of the Hebrew Language. 2006. ISSN 0024-1091（希伯来语）.
希伯來語注音符號, 方體亞述字母注音符號, 希伯来文, 例子, 上帝說, 天下的水要聚在一處, 創世記, 第1章第9节, 黑色為輔音, 紅色, 為注音符號, 藍色, 為咏诵符號, 方體亞述字母注音符號, 希伯來名尼庫德, 希伯來語, 羅馬化, niqqud, 是方體亞述字母, 包括方體亞述文和使用方體亞述字母書寫的現代希伯來文, 的附加符號, 用於標示元音, 亦用來分辨一個字的不同讀音, 這個注音系統在中世紀前期出現, 而現代希伯來語所使用的符號在1世紀中後期, 由提比里亞的馬索拉文士發明, 熟悉希伯來語的人士無需. 方體亞述字母注音符號 נ ק ו ד 希伯来文 例子 上帝說 天下的水要聚在一處 創世記 第1章第9节 黑色為輔音 紅色 為注音符號 藍色 為咏诵符號 註 1 方體亞述字母注音符號 希伯來名尼庫德 希伯來語 נ ק ו ד 羅馬化 Niqqud 是方體亞述字母 包括方體亞述文和使用方體亞述字母書寫的現代希伯來文 的附加符號 用於標示元音 亦用來分辨一個字的不同讀音 這個注音系統在中世紀前期出現 而現代希伯來語所使用的符號在1世紀中後期 由提比里亞的馬索拉文士發明 熟悉希伯來語的人士無需使用注音符號 而根據前文後理推定該字的讀音 注音符號比輔音字母來得小 所以 它們既方便初學者學習 又不會影響母語使用者閲讀 除了字典 詩歌及兒童讀物以外 現代希伯來語甚少使用注音符號 爲了消歧義 避免混肴意思 在1996年 希伯來語科學院發展出了 全寫標準 1 其中一個少用注音符號的原因是因爲現代希伯來語發音較少能用注音標出 例如 צ יר י 及 ס ג ו ל 兩個注音符號 在提比里安發音法的發音不同 但在現代發音沒有分別 使得注音符號的用處減少 對於新一代的希伯來語母語使用者來説 這些符號變得沒有意義 目录 1 注音符號 2 鍵盤輸入 2 1 Microsoft Windows 2 2 Linux 2 3 麥金塔 3 參見 4 注释 5 参考文献 5 1 引用 5 2 来源 6 外部連結注音符號 编辑以下表格用輔音ש ח及ב作爲例子 符號 希伯來語名稱 現代發音 國際音標讀法 音譯 希伯來語名稱 提比里安發音 國際音標讀法 音譯ב ש ו א 什瓦记号 e 或O e e或沒有讀音 ש ו א ɐ ɛ ĕ ĭ ɔ ŏ ŭ ח ח ט ף ס ג ו ל e e ח ט ף ס גו ל ɛ ĕח ח ט ף פ ת ח a a ח ט ף פ ת ח ɐ ăח ח ט ף ק מ ץ o o ח ט ף ק מ ץ ɔ ŏב ח יר יק i i ח יר ק i 或 iː i或iב י ח יר יק מ ל א i i ח יר ק מ ל א iː ב צ יר י e e צ ר י eː eב י ב ה ב א צ יר י מ ל א e e צ ר י מ ל א eː eב ס ג ו ל e e ס גו ל ɛ 或 ɛː e或eב י ב ה ב א ס ג ו ל מ ל א e e ס גו ל מ ל א ɛː ệב פ ת ח a a פ ת ח ɐ 或 ɐː a or aב ה ב א פ ת ח מ ל א a a פ ת ח מ ל א ɐː ậב ק מ ץ ג דו ל a a ק מ ץ ג דו ל ɔː aב ה ב א ק מ ץ מ ל א a a ק מ ץ מ ל א ɔː aב ק מ ץ ק ט ן o o ק מ ץ ק ט ן ɔ ב חו ל ם o o ח ל ם oː ōבו ב ה ב א חו ל ם מ ל א o o ח ל ם מ ל א oː oב ק ב ו ץ u u ק ב ו ץ u 或 uː u或uבו בו ה בו א ש ו רו ק u u u ש ו ר ק uː uב ד ג ש ד ג ש ב ר פ א 或O a e i o 或u ă ĕ ĭ或ŭש י מ ינ ית ʃ s shש ש י ן 或ש י ן ש מ אל ית s s s鍵盤輸入 编辑希伯來語的輔音及注音符號都可以鍵盤的輸入法及網上的虛擬鍵盤輸入 Microsoft Windows 编辑 在Windows 8或更新版本的系統的希伯來語輸入法中 按右Alt及注音符號對應的讀音便可鍵入 在Windows 8以前的版本 要先按CapsLock 並把鍵盤游標放在輔音後面 然後同時按Shift及下表所列的按鍵 Windows用戶可以透過修改設定檔 便可按Alt及十六位元的Unicode碼輸入符號 用戶亦可以 微軟鍵盤界面創建程式 Microsoft Keyboard Layout Creator 自訂鍵盤排版 以方便地輸入符號 Linux 编辑 在GTK Linux系統中 有兩個方法輸入注音符號 同時按下AltGR鍵及跟Windows相同的對應代碼鍵 按著Ctrl Shift和U 然後輸入4個字的Unicode碼 麥金塔 编辑 在Mac OS X的希伯來語輸入法中 同時按下Option鍵及對應的數字鍵便可輸入 參見 编辑 nbsp 语言学主题 nbsp 以色列主题 提比里安發音注释 编辑 咏诵符號 英语 Cantillation 的希伯來語是 נ ג ינ ה 参考文献 编辑引用 编辑 Rules for Spelling without Niqqud 互联网档案馆的存檔 存档日期2009 02 27 来源 编辑 Gonen Einat Dan Barak Gadish Ronit 编 Leshonenu La am Academy Decisions Grammar Jerusalem The Academy of the Hebrew Language 2006 ISSN 0024 1091 希伯来语 Gesenius Hebrew Grammar 英语 s Gesenius Hebrew Grammar 7 英语 s Gesenius Hebrew Grammar 7 8 英语 s Gesenius Hebrew Grammar 8 及 9 英语 s Gesenius Hebrew Grammar 9 英文 Netzer Nisan Haniqqud halakha lema ase Israel Massada 1976 希伯来语 外部連結 编辑Diacritical Vowel Markers 页面存档备份 存于互联网档案馆 template Hebrew language 英语 template Hebrew language 取自 https zh wikipedia org w index php title 希伯來語注音符號 amp oldid 68023743, 维基百科，wiki，书籍，书籍，图书馆，
